אומרים שאין הזדמנות שניה לרושם ראשוני, אמירה זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר בהיכל הכניסה ,הלובי, של מגדל מגורים מפואר.
כיום מתאפיינת המגמה על דגש תכנוני ועיצובי כאחד של שטחי הציבור במגדל, הלובאים הקומתיים, שטחי המעבר, הבריכה, חדר הכושר ובמיוחד הלובי הראשי במגדלי היוקרה.
תל אביב משנה את פניה ומגדלים רבים צצים מכל עבר, המגדלים שונים ומגוונים בתכנון החוץ שלהם, אך בשנים האחרונות מתהווה מגמה מובהקת של "דליפת" תקציבים לעבר השטחים הפנימיים והציבוריים של המגדל. תקציבים ניכרים מופנים לחללים האלו, לחומריות המיוחדת והמגוונת, לתאורה יוצאת דופן, לחיפויים וריצופים באריחי ענק, לדלפקי כניסה/ שומר המתוכננים למשהי, למעברים.
נלווים לכך כמובן שאר השטחים הפנימיים שאינם נפרדים ממערכת חללי הפנים הציבוריים.
היזמים הבינו כי שטחי הציבור הם לב ליבו של הבניין והם מהווים מוקד מכירה מעבר לעיצוב הדירה, כיוון שהרוכש מצפה להנות מחווויה שהיא כמעט מלונאית במהותה.
למתגורר במגדלי יוקרה ישנם סטנדרט מסויים והינו רוכש את הדירה לא רק כדירת מגורים אלה כחוויה למתחם בו ניתן לחוות ולהנות מבלי לצאת מהבניין, לעמוד בפקקים ו"לשרוף זמן" על נסיעות מיותרות. הרוכש נמצא בדר"כ בלב ליבה של העיר. ומעדיף פעמים רבות לקבל את אורחיו בלובי רב הרושם, לארח אותם לעיתים לאירועים במועדון הדיירים, ולנצל את ה"פסיליטיז" של הבניין ולשדרג את איכות ומהלך חייו.
כמו כן, משמש הלובי חלל המתנה ומקום למפגשים קצרים, ועם תכנון מוצלח במיוחד מתקיימות בו גם פגישות ארוכות יותר כמו בלובי מלונאי.
חלק מהלובאים מצויידים בפינות ישיבה נוחות ומגוונות המזמינות לשבת ולהתבונן או להתבודד. עוד נוכל לראות בלובאים ספריות המאובזרות היטב ולעיתים גם יוצבו כלי נגינה כגון פסנתר או חדר צדדי המכיל מקרר משקאות לאירוח.
אלמנט מוקד נוסף הינו מיתוג בצורה ובעיצוב. שימת דגש חזק מאד כי ללובי יהיה אפיון ושפה צורנית ייחודית. בנקודה זו בדיוק נכנסים לתמונה אדריכלי ומעצבי הפנים.
הלובי אינו עוד חלל שגרתי, גובהו ייחודי ושטחו רחב ולכן התקציבים שלעיתים הינם גבוהים מהממוצע מאפשרים ייחוד, בידול ומקום נהדר והתבטא ולבטא. כמו כן בצורה מתוחכמת יכול המתכנן הפנים לנייד תקציבים כלומר , אם לאזורים מסויימים יועדו תקציבים בינוניים ולאזור אחר תקציב בינוני + ניתן יהיה להשאיר את אזור המעברים הטכניים והחניונים בתקציב נמוך ולנייד חלק מהתקציב את אזור הלובי הראשי-"Power wall” לדלפק הקבלה והריהוט. לשם כך יש לחשב הכל מראש ולתכנן את ניוד התקציבים בצורה מדויקת.
כך נהגנו בתכנון הלובי של ה W- פריים. הי לי חשוב לדעת מראש שאני עומדת בתקציב ל " קיר הכוח" ולאזורים הראשיים, אך לא לבטל ולהזניח את אזורי המעבר הטכניים, כך השתמשתי בתקציב בסיסי ללובאים הקומתיים אך דאגתי שפרטי הגמר ,התאורה וחיפוי הדלתות יהיו מדויקים וייחודיים. על ידי כך פניתי תקציבים מאזורים אלו לאזורים שדרשו זאת כגון קיר הבטון בלובי הראשי העוטף את גרעין הבניין ,הספרייה המרשימה בלובי הכניסה, דלפק הקבלה, המיוחד וכיוצא בזה. את התקציב מהחניונים שגם כן טופלו בגרפיקה מיוחדת ובחירת צבעים וחיפויים , העברתי אל הלובאים המישניים המשמשים חללי המתנה נוספים ויוצרים עניין תוך כדי הליכה והמתנה באזורים השונים של הבניין.
אנו עדים לתופעה בה הלובאים לובשים צורות שונות ומבטאים את עבודתו של האדריכל/ מעצב הפנים בצורה המודגשת ביותר.
ישנם לובאים המבטאים חדשנות אורבנית, אסטתיקה דינמית ומעניינת ומעיזים להכניס רוח צעירה ועולמית לארצנו. לובאים אלה מתאפיינים בצורות וחומרים חדשים, בצבעים עזים ובריהוט שונה. כך בתכנון הלובי של ה W- פריים שאפה מיכל האן שגם עיצבה חלק ניכר מהדירות בפרויקט לתת תחושה של "בית" , הלובי מלבד היותו מקור לרושם ראשוני וחוויה עוצמתית הינו למעשה מתחם הקבלה קבלה המקבל את הדייר ואורחיו. המעבר מן הרחוב פנימה אל הלובי היה צריך להיות מרוכך בתחושה ש"הגעת הביתה".
דמיינתי שאם תעמוד בגבך אל קיר הבטון תרגיש את חוזק הבניין, " את ביתך ", כתמיכה מאד חזקה מאחורייך ואת פנים הלובי והקליפה השקופה המפרידה בין הדייר לבין הרחוב, כחלל מסננת אינטימי שנותן תחושה של בית בטרם נצא אל "היום יום" , אל הרחוב ואכן התחושה המתקבלת הינה " אינטימיות של חלל מגורים ביתי וחוויתי".
ישנם לובאים המתאפיינים בהדרת כבוד, נראה בהם חומרי חיפוי מעץ ושיש ופלטת הצבעים שלהם תהיה רגועה במטרה לבטא " איפוק יוקרתי".
לכל בניין יש הגדרה למהות דייריו, למיתוג ולאפיון שלו מצורה ועד ריח. ללובי הבניין תפקיד מכריע במיתוג ועיצוב זה ובתכנון נכון יקפיד האדריכל/ המעצב על שפה משותפת לכל חללי הבניין שלמעשה תנבע מהלובי.
כך למעשה בתכנון הקפדני של החללים הציבוריים במגדלי WP השפה העיצובית הייחודית של הלובי ממשיכה הלאה אל שאר החללים הציבוריים בבניין ומשפיעה על כל האיזורים. גם הגרפיקה של הלובי נקבעה ולאחר מכן נבעה מכל האלמנטים ואל כל האלמנטים חזרה. חיפויי המעליות, פרטי התאורה בקומות, דלתות הכניסה לדירות, שילוט הבניין הפנימי והחיצוני ועיצוב החניון התת קרקעי נובעים ומושפעים מהגרפיקה שנקבעה בלובי הראשי.
גם אריחי הבטון העוטפים את גרעין הבניין ומרככים אותו מקבלים אינטרפטציה שונה וחוזרים על עצמם בשאר החללים בתתי צורות ובהתבטאות שונה.
בנוסף להזדמנות לעצב ולהתבטא ניתנת למתכנן האפשרות לפתח עיצוב מוצר במיטבו . מדובר בשטחים גדולים שחוזרים על עצמם לעיתים במקבצים ולעיתים נפרשים על קומות שלמות. כך יכול המתכנן לפתח מוצר ספציפי עבור הלובי ולפתח אותו בלובאים הקומתיים. כך פיתחנו במשרדי גוף תאורה של חב' "ויה ביזונה" שחזר על עצמו בכל 40 קומות הבניין. פיתוח הגוף נבע מחיפוש אחר צורה שונה שתכתיב את מהות המעבר , תשנה אותו ותדגיש את החלל. כך גם פותחו דלתות הכניסה לדירות השונות מדלת סטנדרטית ופוחתה שפה עיצובית מקיפה.
כמו כן ניתנת בלובאים הללו הזדמנות לשיתופי פעולה בינלאומיים שכן אדריכלים ומעצבים בינלאומיים חפצים במיתוג שמם לצד שם המגדלים בישראל הצעירה יחסית, הנועזת והמסקרנת אותם מבחינה עיצובית.
במגדלי WP עסקה המעצבת מיכל האן במלאכת אדריכלות ועיצוב הפנים במשרד והצוות כולו היה ישראלי אך עבדה בשיתוף פעולה על עיצוב התאורה עם המעצב האיטלקי הנודע Mario Nani ובבחירת הבדים והטקסטילים עם מעצב המוצר והארט דירקטור Capplini.
" החוויה הינה יחודית ומאתגרת" מספרת מיכל משום שאיטליה שונה מאיתנו ברמת התפישה של העיצוב, לנו יש אפשרות ללמוד מהם הרבה שימוש בשפה עיצובית, סבלנות ומורשת. גם להםיש מה ללמוד מאיתנו ברמת אדריכלות הפנים שמאד התפתחה בשנים האחרונות , וברמת הפעלתנו, החריצות וההתמודדות עם לוחות זמנים צפופים וקצב עבודה גבוה.
שיתוף פעולה מהסוג הזה איפשר משב של רוחות עיצוב רעננות, למידה וחשיבה מחוץ לקופסא. כאשר מספר משרדים עובדים בשיתוף פעולה על פרוייקט, מתקיימת הפריה הדדית ורעיונות מיוחדים צומחים.